סביבת אכילה
כולנו מתמודדים עם לחצים במידה כזאת ואחרת ביום יום, אך התקופה האחרונה מאופיינת בעליית מדרגה. חרדה לבריאות שלנו, לחץ כלכלי, לחץ פיזי מכל שיעול שפתאום נשמע, לחץ מההסגר הביתי וכמובן לחץ ממה שעתיד לבוא.
ללחץ יש השפעה מגוונת על התזונה שלנו. לחץ בטווח הקצר (אקוטי) ככל הנראה ייגרום לצריכת מזון נמוכה יותר (תנסו לדמיין אתכם שנייה לפני מבחן או דקה אחרי שקיבלתם בשורה מטלטלת), אבל לחץ בטווח הארוך (כרוני) מתאפיין אחרת. לרוב אנשים שנמצאים בלחץ כרוני לא יצרכו כמות אוכל גדולה יותר, אך יימשכו למזון עתיר סוכר או שומן. ככל הנראה עודף הקורטיזול במצב של לחץ כרוני, גורם לכך ובנוסף תורם להשמנה בטנית שהיא גורם סיכון בפני עצמו למחלות נוספות.
אז מה כדאי לעשות בתקופה הקרובה?
קודם כל להוריד קצת לחץ
- להישמע להנחיות ואז לא יהיה את הפחד להדביק את המשפחה.
- לעשות פעילות גופנית סדירה שיכולה להוריד את רמת החרדה- אפשר בבית בעזרת סרטוני וידאו מעולים שהוכנו במיוחד לתקופה זו שניתן לעשות מהבית, או לצאת להליכות באויר הפתוח כל עוד לא הוכרז על הסגר מלא.
- לשמור על סדר יום- התקופה בבית לא חייבת להתאפיין בחוסר מעש אלא אפשר לנצל אותה. תבנו לו"ז יומי או שבועי שיעזור לכם למלא את הימים בצורה השפויה ביותר .
- להקשיב לחדשות קצת פחות. מבטיחה לכם שהמידע שאתם צריכים לדעת, יגיע אליכם.
ומה מבחינה תזונתית?
צרו לכם שגרה חדשה לתקופה הקרובה!
- זה זמן מעולה לארוחות משפחתיות שהרבה פעמים מתפספסות בשגרה.
- אפשר להכין מתכונים מורכבים יותר, להשרות קטניות ולשתף את כל בני הבית בהכנת המזון.
- תנסו להימנע מאכילה נשנשית ושמרו על סדר יום. ארוחות מסודרות, דאגו שיש פירות זמינים לארוחות הביניים. עם ילדים גדולים יותר בבית, אפשר אפילו להכין טבלת ארוחות לשבוע הקרוב ולראות ששומרים על תפריט בריא ומזין.
- היצמדות לרעב ושובע. תנסו להבדיל בין אכילה בגלל רעב לבין אכילה משעמום.
הפגישות בקליניקה עברו למתכונת של און-ליין כדי לשמור על השגרה ועל ההנחיות של משרד הבריאות. אשמח לעזור בכל דרך!
והעיקר שתשמרו על הבריאות שלכם, מקווה שתכף יגיעו ימים טובים יותר.
שתפו

החודש פורסם נייר עמדה של ועדה המונתה לייעץ על נושא שאני נשאלת לגביו לא מעט ע"י מטופלים והורים- האם יש נזק בשימוש בתחליפי סוכר בקרב ילדים ובני נוער. עם ההוראות החדשות לסימון התזונתי, לתעשייה יש אינטרס להוריד את כמויות הסוכר במזון על מנת לקבל את הסימון הירוק. אחד הפתרונות שנמצאו על ידם, הוא העלאת כמויות תחליפי הסוכר על מנת לשמר את הטעם המתוק, במקום להוריד בהדרגה את כמויות הסוכר כפי שרגולציית הסימון התזונתי ייעדה. תחליפי הסוכר לרוב מוצגים בחנויות ובמדיה כדרך אולטימטיבית למתן את צריכת הסוכר ע"י הילדים וכך להפחית את ההשמנה, אך האם זה באמת כך? הנקודות העיקריות שהועלו בנייר העמדה הם: 1. השפעת תחליפי הסוכר על משקל הילדים- בעשורים האחרונים עלו אחוזי צריכת מזונות ומשקאות הממותקים בתחליפי סוכר, ובמקביל עלו משמעותית אחוזי ההשמנה. כלומר, תחליפי הסוכר לא מונעים השמנת ילדים ולכן זו לא האסטרטגיה נכונה. אמנם הם מכילים פחות קלוריות, אך הם לא מנבאים ירידה או שמירה על המשקל. ככל הנראה, הירידה הקלורית במזון, גורמת לצריכה גבוהה יותר ממנו ולכן הצריכה הקלורית הסופית נשמרת או אף גבוהה יותר. 2. צריכת תחליפי סוכר על ידי נשים בהריון, עלול להשפיע על בריאות התינוק בטווח הארוך. נמצא כי ילדים של נשים הרות שצרכו ממתיקים מלאכותיים בהריון, היו בעלי נטייה גבוהה יותר להשמנה. 3. לילדים ישנה נטייה מולדת להעדפת מתוק ועלינו להקנות להם הרגלי תזונה בריאים שילוו אותם גם בבגרות. תחליפי הסוכר יוצרים סביבת מזון מתוק לא פחות מסביבת המזון הממותק בסוכר, למשל, תחליפי הסוכר במשקאות גורמים לעלייה בצריכת שתייה ממותקת במקום מים. 4. אמנם הממתיקים מאושרים לשימוש מתוך הנחה שהם נצרכים בכמויות קטנות במזון, אך חסרים מחקרים איכותיים ארוכי טווח על מנת לענות על השלכות המטבוליות לטווח הארוך. ילדים צורכים כמויות גדולות של ממתיקים באופן מצטבר ובאופן יחסי למשקלם, ובעוד שהמחקרים כעת מתמקדים בעיקר בשאלה של ההשפעה על ההשמנה, ההשפעה על הבריאות חשובה אף יותר. כבר ישנם מחקרי מעבדה המוצאים השפעה שלילית של תחליפי הסוכר ואף מחקרים על בני אדם, אך המידע עדיין לא מבוסס. לסיכום , הבעיה העיקרית עם תחליפי הסוכר היא שאנחנו צורכים אותם כי טרם הוכיחו שהם מזיקים לנו, אבל ברור לכולם שאינם מועילים לבריאות. לכן, הימנעו מצריכת מזונות רבים המכילים ממתיקים, הרגילו את ילדיכם לצרוך מזון מגוון, הגדילו את קשת הטעמים שלהם כך שלא תתבסס בעיקרה על מזון מתוק ולמדו אותם לצרוך הכל במידה. אין צורך לאכול יותר ממזונות דלים בקלוריות, אלא לדעת לשלב הכל בצורה מתונה ומועילה לבריאות הפיזית והנפשית.





